Skip to content

עשרה בטבת וחג המולד

January 13, 2017

הבעיה:

ארבעת הצומות, עשרה בטבת, שבעה עשר בתמוז, תשעה באב, וצום גדליה, נקבעו לאחר חורבן בית המקדש הראשון, והם מוזכרים בתנ”ך. כולם במקור הנציחו את שלבי המצור הבבלי הסופי על ירושלים, ומועד חורבן הבית, וחורבן היישוב היהודי  ששרד. מאות שנים אחר כך, חז”ל הוסיפו לי׳׳ז בתמוז וט׳ באב עוד אירועים הסטוריים שהתרחשו לאחר חורבן בית המקדש השני, וכן במצא בדברי הרמב”ם ועוד ראשונים, וילדי בית ספר לומדים לזכור את הרשימות של הטרגדיות הנוגעות לצומות.

עם זאת, לפי המסורת האשכנזית יש עוד יותר אירועים הסטוריים שיש להנציח בעשרה בטבת, וכן ייסד הפייטן (מובא מהסליחות הנאמרות בשחרית באותו היום):

דּעכנִי בּשׁמוֹנה בוֹ שׂמאלית וימנית

ֲהלֹא שׁלָשׁתָּן קָבַעתּי תֲענית

וּמֶלך יָוָן ִאנּסנִי לכתּוֹב דַּת יְונית

עַל גַּבּי חרשׁוּ חוֹרשׁים הֶאריכוּ מֲענית

זוֹעַמתּי בּתשׁעָה בוֹ בּכלמָה וָחֵפֶר

חָשׂך מעָלַי מעיל הוֹד וָצֶפֶר

ָטרוֹף טוֹרַף בּוֹ הנּוֹתֵן אמרֵי שֶׁפֶר

הוּא עזְרָא ַהסּוֹפֵר

דהיינו, ביום העשירי לטבת אנחנו גם בוכים על כתיבת תרגום השבעים, התרגום היווני הקלאסי של התורה, שהיתה בשמיני לטבת, ומות עזרא, אשר היה בתשיעי. זה לא כל כך בעייתי, כי כפי שכבר ראינו, תשעה באב גם מנציח אירועים שקרו ביום השביעי, השמיני, התשיעי, ואת העשירי באב, אבל חז”ל בחרו לכלול אותם ביום הכי גרוע. י׳׳ז בטבת גם מנציח מספר אירועים שקרו בין העשירי לי”ז לחודש. על פי הטור, אורה חיים תק׳׳פ (בערך משנת 1300 למניינם) המסורות הנוספות האלה הנוגעות בחודש טבת נרשמו לראשונה על בעל ההלכות הגדולות (מהמאה השמינית למנ׳).

עם זאת, המסורות לגבי עשרה בטבת הן בעייתיות.

1. תרגום השבעים לא נתפס בעיני חז”ל כדבר רע. התלמוד (מגילה ח׳ וט׳) מתעד את הסיפור באור חיובי. נכון, כתוב שתלמי מלך מצרים צוה לתרגם את התורה, אבל אחר כך התלמוד מסכם כי יוונית היא השפה היפה ביותר מתוך השפות של בני יפת (כלומר השפות ההודו-אירופיות), ולכן, האלפבית היווני הוא היחידי מלבד האלפבית האשורי (אותיות העבריות שלנו) שהוא כשר לשימוש עבור כתיבת ספרי תורה. בזמנו, תרגום השבעים עמד במקום התורה עבור אותם היהודים ממערב לישראל ששפת אמם הייתה יוונית, בדומה לחוצש הארטסקרול של ימינו לדוברי אמגלית,, או כמו שה״צענא רענא״ היה עבור נשים יהודיות במזרח אֵירוֹפָּה. בפרק הראשון של מסכת סופרים מסופר שלפני כתיבת תרגום השבעים, תלמי בקש מחמשה חכמים לנסות לתרגם את התורה, ושהיום היה קשה לישראל כחטא העגל, אבל זה היה בגלל שהחכמים לא תרגמו כמו שצריך. מאוחר יותר, ראשונים כמו הרמב”ם נהיו תלמידי תרבות היווניים, ולמדו את השפה וכתביו העיקריים. (והערה לגבי חנוכה: על פי שיטת הרמב”ם, חנוכה בהחלט לא הוקבע זכר לניצחון על או אפילו לקרב נגד התרבות היוונית, ובגלל זה הוא לא מזכיר מאבק כזה בהלכותיו.) וזה מוזר, כי על אף שתרגום השבעים היה בעולם מאות שנים לפני שהמשנה הועלתה על הכתב, עברו כאלף שנה עד שראו אותו באור שלילי, ורק בקהילות מסוימות.

2. פטירתו של עזרא (ולפי כמה מסורות, גם של נחמיה) אינה מהווה סיבה לאבלות שנתית. כן, הוא היה מנהיג העם היהודי בימי שיבת ציון, ובזמנו לא היה כמוהו, אבל כל מנהיג יהודי דגול, אם נביא, כהן, מלך, או חכם, יָצא מן העולם הזה או יֵצא מן העולם הזה. יותר מזה, ממה שאנחנו יודעים על עזרא, לא נוכל לומר שבסוף ימיו נפל בידי אויבינו ( “טרוף טורף”), כמו המלכים שאול ויאשיהו, או שמשון הגבור, גדליה בן אחיקם, יהודה המכבי, או רבי עקיבא. עזרא, ככל הנראה, נפטר בשיבה טובה זקן ושבע בתקופה של שלום לאחר שעשה הרבה למען עם ישראל והתורה, ותו, הטרגדיה של מותו  של עזרא לא נזכרה,אפילו דרך אגב, על ידי מישהו ב1,500 השנים הראשונות, וזה מצביע על העובדא שהיא לא נחשבה כאסון הסטורי.

הקשר הנוצרי

סטורנליה היה פסטיבל רומי עתיק לכבוד האל סטורן, שהתחיל ב -17 בדצמבר וסיים ב23 לדצמבר. קלנדס היה חג בהתחלת כל חודש, והוא גם השורש  למלה הלועזית ללוח שנה. מאוחר יותר, הרומאיים חגגו את יום חג אל השמש סול אינוויקטוס ב25 לדצמבר, שהיה יום התקופה, ואותו היום בעונת החגים הרומית נבחר על ידי מייסדי הכניסה ליום חג המולד הנוצרי, למרות שלפי כל ה״מסורות״ שלהם (וגם משלנו, דרך אגב,) אותו האיש נולד באביב.

אבל חז׳׳ל ראו את כל זה מבחינה אחרת (עבודה זרה ח.): אמר רב חנן בר רבא קלנדא ח’ ימים אחר תקופה סטרנורא ח’ ימים לפני תקופה וסימנך (תהילים קלט) אחור וקדם צרתני וגו’. ת”ר לפי שראה אדם הראשון יום שמתמעט והולך אמר אוי לי שמא בשביל שסרחתי עולם חשוך בעדי וחוזר לתוהו ובוהו וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים. עמד וישב ח’ ימים בתענית [ובתפלה] כיון שראה תקופת טבת וראה יום שמאריך והולך אמר מנהגו של עולם הוא הלך ועשה שמונה ימים טובים. לשנה האחרת עשאן לאלו ולאלו ימים טובים. הוא קבעם לשם שמים והם קבעום לשם עבודה זרה.

התלמוד מייחס לאדם הראשון את עונת החגים הרומית. הסוגיא המקבילה בירושלמי אפילו מזכירה מה אדם אמר שהוא הבין בתקופה: ״קלנדס קלון דיאו״, שלפי הפני משה הוא או לטינית או יוונית, ושמשמעותו היתה שאדם שבח אותו בשביל יצירת חילופי העונות, היה מכריז על יום טוב. בין כך או ובין כך, זה מוזר שהחכמים ייחסו חגים רומיים עתיקים לאדם הראשון, ושהוא דבר לטינית או יוונית ולא עברית, כמו בשאר המסורות היהודיות.

הירושלמי ממשיך בטענה שהחודש הרומי הראשון, ינואר, לא נקרא על שם האל העתיק יאנוס, אלא המצביא העתיק ינובריס, שהקריב את עצמו במלחמה נגד המצרים, אבל לפי המדרש, יאנוס  הוא שמו של אחד מחרטומי פרעה, וחברו נקרא ימברוס.

ויש גם דעתו של הרמב׳׳ם בדבר. בגרסה הבלתי מצונזרת של פירושו למשניות של מסכת עבודה זרה, (שהוצא לאור על ידי הרב קאפח) הוא כותב שלדעתו, המסכת כולה דנה בדרך כלל בנצרות, ואמנם מוזכרות בה עוד כתות, כמו עבודת מרקורי, פעור, ואפרודיטה, רוב ההלכות המופיעות בה שייכות בזמננו לנצרות, ״ודע שזו האומה הנוצרית הטוענים טענת המשיח לכל שיניויי כיתותיהם כולם עובדי עבודה זרה ואידיהן כולם אסורים.״ החגים  של סטורנליה וקלנדס וכו׳ נכתבו במשנה למען הדורות הבאים, כי הם עדיין חגים נוצריים, והם עדיין עומדים באיסורם. לפי הרמב׳׳ם, סטורנליה הוא מה שאנו מכנים חג המולד, וקלנדס הוא עכשיו סלבסטר (1 בינואר). בעוד שרוב המפרשים אומרים שאת האיסור המוזכר במשנה הבאה (יא:) על כניסה ״לעיר שיש בה עבודה זרה״  מדובר במקום שיש יריד או אד באותו היום, הרמב”ם אומר שהמשנה מתייחסת למקום שיש בו עבודת אלילים סתם, ומצהיר שכלול באיסור כל עיר שיש בה כנסייה, וכל שכן לגור בעיר כזאת, ובאשר למשנה העמומה האוסרת מכירת אצטרובלין, וכי מה גויים עושים עם אצטרובלים (הכדורים הנושרים מהעצים), הרב קאפח טוען שהרמב”ם התכוון למינו של העץ, Picea excelsa, או אשוחית, אותם הנוצרים לוקחים כתכשיט לבית לכבוד חג המולד. זה מתקבל על הדעת, כי בעברית שמו של העץ הוא גם שמו של פריו. שני הפרקים האחרונים של המסכת, הדנים ביינם, הם גם שייכים עד היום לייחסינו עם הנוצרים, ובגלל זה יותר קשה לי לקבל את שיטתו של הרב רבינוביץ’ שגם לפי הרמב”ם, הנצרות השתנתה כל כך עד שהיום היא לא נחשבת כעבודה זרה.

עתה השאלה היא, מדוע החכמים הסתירו את האופי הנוצרי של סטורנליה וקלנדס, ואמרו שהם היו החגים הראשונים לאנושות?

חידת ״תלמידי ישו״

רוב המהדורות של מסכת סנהדרין חסרות את הקטע הבא מדף מג: בשל הצנזורה. לאחר הסיפור על איך שחז׳׳ל נתנו  ארבעים יום למצוא מי שיעיד בעד זכותו של ישו, הגמרא ממשיכה בתיאור מותם של כמה מתלמידיו. כל אחד מצא את עצמו רמוז באור חיובי במקרא, והשופטים הביאו מענה לכולם  מהמקרא:

ת”ר חמשה תלמידים היו לו לישו מתאי נקאי נצר ובוני ותודה אתיוהו למתי אמר להו מתי יהרג הכתיב (תהלים מב,) מתי אבוא ואראה פני אלהים אמרו לו אין מתי יהרג דכתיב (שם מא,) מתי ימות ואבד שמו אתיוהו לנקאי אמר להו נקאי יהרג הכתיב (שמות כג, ז) ונקי וצדיק אל תהרוג אמרו לו אין נקאי יהרג דכתיב (תהלים י,) במסתרים יהרג נקי אתיוהו לנצר אמר להו נצר יהרג הכתיב (ישעיה, יא) ונצר משרשיו יפרה אמרו ליה אין נצר יהרג דכתיב (שם יט,) ואתה השלכת מקברך כנצר נתעב אתיוהו לבוני אמר להו בוני יהרג הכתיב (שמות ד,) בני בכורי ישראל אמרו לי’ אין בוני יהרג דכתיב (שם,) הנה אנכי הורג את בנך בכורך אתיוהו לתודה אמר להו תודה יהרג הכתיב (תהלים ק, א) מזמור לתודה אמרו ליה אין תודה יהרג דכתיב (שם נ,) זובח תודה יכבדנני.

מלבד העובדה שאין תיעוד היסטורי אחר, אם יהודי, אם נוצרי, שמזכיר חמשת התלמידים האלה, וגם שהנוצרים אומרים שהיו לישו שנים עשר שליחים (=תלמידים ממשיכים דרכו), עם שמות כמו מרקוס, לוקוס, יוחנן,ויהודה, ועוד שמות נורמליים, והם לא הוצאו להורג כמורם -בית הדין הזה לא עשה כהלכה. האם אנחנו מרשיעים או מזכים על פי מקורות בתנ”ך? מובן מאליו שמדרש זה איננו היסטורי, אלא בעל משמעות משלית עמוקה מאד, והיא מזכירה את הוויכוחים בין היהודים למשך הדורות. מה היתה כוונתם של חז׳׳ל?

הצעותיי

אם תעיין במהדורות המודפסות של הטור והשולחן ערוך סימן תק׳׳פ, תמצא שיש לצום בט׳ טבת בגלל איזהשהו אירוע שאינו ידוע לנו. במהדורות חדשות יאולי תמצא הערות שוליות שמביאות  את המסורות על פטירתו של עזרא (וגם נחמיה), אבל זה רק מחזק את השאלה המקורית שלנו: מדוע הטור והשולחן הערוך לא היו מודעים למסורת הזאת או למה היא נשתכחה אצל גדולי הפוסקים, אבל התאריך נזכר?

אבל, במהדורות טובות יותר מספקות את החלק החסר בפאזל: ישו הנוצרי נולד בתשעה לטבת! עכשיו נוכל להבין למה פרט זה צונזר מן הספרים, ולמה היום נחשב לטרגדיה לאומית. ויש להוכיח את זה, כי לפי טענתם של הנוצרים הוא נולד ב25 לדצמבר שנה אחת לפני הספירה למניינם, ואם תחשב את זה לפי ספירתנו (ויש תוכנות אנטרנט שהיום עושות זאת לנו בקלות) זה כן יוצא תשעה בטבת פחות או יותר יום, וזה סביר, כי היו מקדשים על פי הראייה, ואין להם הדיוק של ימינו. ויש שנים ששוב ט׳ או י׳ טבת חלים בחג המולד.

באירופה, היהודים שכנו בפחד תמידי משכניהם הנוצרים האוהבים, וחגים נוצריים הפכו לעת חרדה ליהודים, ובכל פעם הם צפו לפוגרומים וכדומה. ותו, שנים אחרי שהצנזורה הוציאה מתוך המסורת היהודית את הרעיון שעשרה בטבת גם ציין את עליית הנצרות, היהודים יצרו קיום חדש של חג המולד, ניטל נאכט (פירושו ״לילה״ בלטינית-ו״לילה״ באיידיש), לילה בו היהודים נשארים בבית ונמנעים משמחה ולימוד תורה. בסביבה כזו, נוכל להבין גם מדוע כתיבת תרגום השבעים נראתה כחלק מהאסון. המקרא הנוצרי נכתב ביוונית, והוצג כהמשכו של התנ”ך האמתי, והתרגום היווני של התנ׳׳ך שימש כבסיס לכל מיני “הוכחות” באשר לאמיתות הטענות של הנצרות. ובקשר לזה, הרב אביגדור מילר כתב ״שהתורה נפלה בידיו האכזריות של עשָו,” ונהפכה לכלי יוצר על היהודים.

זה גם מסביר למה חכמים אחרונים ניסו להסתיר את טבעו האמיתי של התשיעי לטבת, באומרם שהוא היארצייט של עזרא. עזרא, שהלך לעולמו בתחילת ימי הבית השני, הקדיש את חייו להעמדת התורה על מעמדה וחתימת כתבי הקודש. ישו, למרות טענותיו להיפך, עשה הכי הרבה בהיסטוריה לפגוע בשלמות התורה והמצוות. מותו של עזרא בתחילת תקופת הבית השני הוא ההפך הגמור של לידת ישו בסוף אותה תקופה.

לפני כמה שבועות, הודיתי לה׳ שזיכני לחיות בארץ אבותינו, ולגדל את ילדיי בליה שפעת הנצרות. הרמב”ם כתב (הלכות מלכים ומלחמותיהם י׳׳א):

אבל מחשבות בורא עולם–אין כוח באדם להשיגם, כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו מחשבותיו.  וכל הדברים האלו של ישוע הנוצרי, ושל זה הישמעאלי שעמד אחריו–אינן אלא ליישר דרך למלך המשיח, ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה’ ביחד:  שנאמר “כי אז אהפוך אל עמים, שפה ברורה, לקרוא כולם בשם ה’, ולעובדו שכם אחד” (ראה צפניה ג,ט). כיצד? כבר נתמלא העולם כולו מדברי המשיח, ומדברי התורה ומדברי המצוות, ופשטו דברים אלו באיים רחוקים, ובעמים רבים ערלי לב; והם נושאים ונותנים בדברים אלו, ובמצוות התורה–אלו אומרים מצוות אלו אמת היו, וכבר בטלו בזמן הזה, ולא היו נוהגות לדורות.  ואלו אומרים דברים נסתרות יש בהם, ואינן כפשוטן, וכבר בא משיח, וגילה נסתריהם. וכשיעמוד המלך המשיח באמת, ויצליח וירום ויינשא–מיד הם כולן חוזרין ויודעים ששקר נחלו אבותיהם, ושנביאיהם ואבותיהם הטעום.

הסטורנליה והקלנדס של ימינו יכולים להיות החגים הכי מוכרים בעולם, ואנחנו תקווה שיום אחד הם יהפכו לזמן לאנושות להביט אחורה ולהרהר על איך החושך האיום כסה פני תבל, וכאשר עשרה בטבת ושאר התעניות תהיינה ימי שמחה לבית ישראל, סטורנליה וקלנדס גם יהיו חגים לכל האנושות לשבח את האל האמיתי על בריאת העונות, בדיוק כפי שאדם הראשון עשה. חז”ל זיהו את הפוטנציאל הנצחי של ימים אלו, וזו הסיבה שהם קשרו את ימי אידיהם לאדם הראשון. זו גם הסיבה שהם אמרו “הוא קבעם לשם שמים והם קבעום לשם עבודה זרה.״ חז”ל ראו  את חג המולד כמו שהם ראו את ישו והנצרות. סטורנליה וקלנדס הוקמו בשביל מניעים טהורים, אבל הפוטנציאל שלהם בוזבז כשהם נעשו חגים פגאניים, ישו נולד עם הפוטנציאל לשנות את העולם, אבל כמו שאמרו חז”ל עליו, “הוא הקדיח תבשילו ברבים”, והנצרות יכלה להיות צורה יעילה של דת בני נח, אבל היא סטתה מן הדרך והפכה למניע הגדול בהסטוריה לאנטישמיות ושפיכות דמים בינלאומיות. ויש לומר את זה לגבי לטינית, שפת הכנסייה. אפילו אדם הראשון, כאילו, דבר לטינית כמו עברית, וגם לטינית נפגמה מתי שהיא הוקדשה לעבודת זרה.

עם עיקרון זה, אני גם רוצה להציע למה חז”ל רמזו בסיפור של התלמידים. הנוצרים הקדומים הציגו הדת הפגומה שלהם כזרם כעֿשר של דת משה והנביאים, ובקשו לגייס הוכחות מן הכתובים שלנו והתרגום השבעים. הם טענו שהגיע הזמן (מתאי) עבור ברית חדשה, ושישו כיפר על עוונונת האנושות  (נקאי), ושישו היה בן לה׳ ממש והנוצרים נכסנו תחת ישראל להיות בנים לה׳ (בוני ונצר), ושדרך הפולחן (תודה) השתנתה. לעומת זאת, חז׳׳ל לא קיבלו את טענות הנצרות , והכריעו שהיא עברה את הגבולות של היהדות המסורתית. התורה היא נצחית, חטא יכופר רק על ידי תשובתו האישית של החוטא, היהודים הם בנים לה׳ לעולם, וסדר העבודה כפי שקובל מאת חכמי המסורה יישאר כפי שהיה. התלמידים האלה היו הטענות התיאולוגיות הקדומות של הנצרות.

יהי רצון שנזכה לראות יום בו לב כל אדם יחזור לאבינו שבשמים.

Advertisements

From → original, עברית

Leave a Comment

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s

%d bloggers like this: