Skip to content

לינה בפסח מצרים

March 26, 2017

משה צוה את ישראל, ״ולקחתם אגדת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף, והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזת מן הדם אשר בסף. ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר.״

ופירשו המדרשים והראשונים, שהיה לבני ישראל להשאר בבתיהם כל אותו הלילה כדי להשמר מהמגפה השרויה בחוץ. וקשה, והלא כבר מחצות שמעו בני ישראל שהיתה צעקה גדולה בכל מצרים, ופרעה וכל עבדיו ירדו למשה וַיאמרו קומו צאו מתוך עמי, ועיניהם ראו שמאז לא מתו נוספים, והלא מאחר כמה שעות מחצות לקראת הבוקר יוכלו לצאת בלי לפחד. ותו, לפי הקשר הפסוק, הישארות בבית קשורה לדין נתינת הדם על המשקוף והמזוזות. ועוד, הלא רק הבכורים היו צריכים להזהר פן יצאו החוצה, ורוב בנ׳׳י לא היו בכורים.

וא׳׳ת, הלא נאמר ״וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאֹת, עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר אַתֶּם שָׁם, וְרָאִיתִי אֶת-הַדָּם, וּפָסַחְתִּי עֲלֵכֶם; וְלֹא-יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף לְמַשְׁחִית, בְּהַכֹּתִי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.״ וגם ״וְעָבַר ה׳, לִנְגֹּף אֶת-מִצְרַיִם, וְרָאָה אֶת-הַדָּם עַל-הַמַּשְׁקוֹף, וְעַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת; וּפָסַח ה׳, עַל-הַפֶּתַח, וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית, לָבֹא אֶל-בָּתֵּיכֶם לִנְגֹּף.״ ומשם רואים שאכן נכון שה׳ דילג על הבתים שהיה על  דלתותיהם הדם, ואין לומר כן, דדברה תורה כלשון בנ׳׳א, והלא גלוי וידוע לפניו מי הם בנ׳׳י ומי לא ומי הם הבכורים ומי לא, ולא צריכים אנו להראות לו, ואינו כבשר ודם שפוסח ורואה, ואלא יש לפרשו כמתרגמינן, שה׳ חס על אלה שקיומו מצוותיו, דהיינו, המשפחות שהיו מוכנים למסור נפשם לקיום המצוה זוכים להגנתו ית׳, ואין לומר שהבית מציל, ונפקא מינה לבכור מצרי שהתחבא בבית ישראל, שגם נאסף במגפה.

ולפי הסברנו דלעיל, שבהעדר המקדש הבית היהודי משמש בתור מקדש, אתי שפיר, ובמכילתא ראינו שנתינת הדם בפתח היא מעין נתינת הדם על המזבח:

“וְנָתְנוּ עַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל הַמַּשְׁקוֹף”. שׁוֹמֵעַ אֲנִי, אִם הִקְדִּים זֶה לַזֶּה, לֹא יָצָא! תִּלְמֹד לוֹמַר “וְהִגַּעְתֶּם אֶל הַמַּשְׁקוֹף וְאֶל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת”, הָא אִם הִקְדִּים זֶה לַזֶּה, יָצָא. נִמְצֵינוּ לְמֵדִין שֶׁשְּׁלֹשָׁה מִזְבְּחוֹת הָיוּ לאֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם: הַמַּשְׁקוֹף וּשְׁתֵּי הַמְּזוּזוֹת. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אַרְבָּעָה הָיוּ: הַסַּף וְהַמַּשְׁקוֹף וּשְׁתֵּי הַמְּזוּזוֹת.

(ואולי חזל סמכו על מה שמופיע כמה פעמים בספר ויקרא, ״המזבח אשר פתח אהל מועד,״ וחסרה מלת היחס שהמזבח עומד לפני או אצל הפתח, ולפי פשוטו המזבח ממוקם ליד פתח אהל מועד, אבל גם ניתן לרמוז שהמזבח שייך לפתח האהל, וזהו ״המזבח אשר פתח האהל״, המזבח שהוא הפתח.)

דהיינו, במצרים לא היו מזבח ומקדש, ובשביל פסח מצרים פתח הבית היה המזבח ותוך הבית היה לפנים ממחיצות ירושלים, מקום אכילת הקדשים, וכמו שפסח דורות טעון לינה, ודין לינה בכל הקרבנות והמתנות נלמד מדין הפסח כדכתיב בספ׳ דברים ״ובשלת ואכלת וכו׳ ופנית בבקר והלכת לאהלך,״ כך נצטוו בנ׳׳י ללון בבתיהם כל אותו הלילה עד בוקר, ואפילו המצרים כבר משלחים אותם. 

Advertisements
Leave a Comment

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s

%d bloggers like this: