Skip to content

למה קוראים פרשת בחקתי לפני שבועות

May 23, 2017

מגילה לא:
תניא ר’ שמעון בן אלעזר אומר עזרא תיקן להן לישראל שיהו קורין קללות שבתורת כהנים [התוכחה בפרשת בחקתי] קודם עצרת [חג השבועות] ושבמשנה תורה [פרשת כי תבא] קודם ר”ה. מאי טעמא? אמר אביי ואיתימא ריש לקיש כדי שתכלה השנה וקללותיה. בשלמא שבמשנה תורה איכא כדי שתכלה שנה וקללותיה אלא שבתורת כהנים אטו עצרת ראש השנה היא אין עצרת נמי ראש השנה היא דתנן ובעצרת על פירות האילן.

ומנהג ישראל בימינו שקוראים פרשת בחקתי שבת או שתים לפני חג השבועות. ויש לשאול למה דווקא בחקתי לפני שבועות וכי תבא לפני ראש השנה, ולא להפך בחקתי לפני ר׳׳ה וכ׳׳ת לפני שבועות, והלא בזה גם נוכל לקיים את תקנת עזרא. והביאו התוס׳ ומהרש׳׳ל הסברים לפי מנהגנו, ולשיטתם היִינו צריכים להתחיל עם פרשת בראשית מיד אחרי ראש השנה, אבל דוחים אותה עד השבוע הרביעית כדי שנוכל לקרא כי תבא שתי שבתות לפני סוף השנה, אבל הא תינח כדנהגינן, שאנחנו מסיימים מחזור קריאת התורה כל שנה, אבל לבני מערבא, דהיינו בני א׳׳י בזמן התלמוד ועוד אחרי זה דמסקי לדאורייתא בתלת שנין, מאי איכא למימר? אם רק קוראים את שתי הפרשיות פעם בשלש שנים, יצא שהיו צריכים להפסיק את הסדר או להוציא עוד ספר על הזה של פרשת השבוע כדי לקרוא בחקתי כל שנה לפני שבועות וכי תבא לפני ראש השנה. וחוזרת הקושיא, אם קוראים פרשה מיוחדת לפני המועד שלו הגיע התור שלה, אז למה דווקא בחקתי לפני שבועות ולא אפכא?

ועוד קשה, דהתם בגמרא איתא שהקריאות מתקנת עזרא, ורק בתקופת האמוראים נאמר מאי טעמא אמר אביי ואיתימא ריש לקיש כדי שתכלה השנה וקללותיה בשלמא שבמשנה תורה איכא כדי שתכלה שנה וקללותיה אלא שבתורת כהנים אטו עצרת ראש השנה היא? אין. עצרת נמי ראש השנה היא דתנן ובעצרת על פירות האילן תניא ע׳׳כ לשון הגמרא. ולא נהירא, דממשנה שם ריש פרק קמא דר׳׳ה, משמע דימי ראשי שנים לחוד וימי דין לחוד, וז׳׳ל, ארבעה ראשי שנים הם:  באחד בניסן, ראש השנה למלכים ולרגלים.  באחד באלול, ראש השנה למעשר בהמה; רבי אלעזר ורבי שמעון אומרין, באחד בתשרי.  באחד בתשרי, ראש השנה לשנים לשמיטים וליובלות, ולנטיעה ולירקות.  באחד בשבט, ראש השנה לאילן, כדברי בית שמאי; בית הלל אומרין, בחמישה עשר בו. בארבעה פרקים העולם נידון:  בפסח, על התבואה.  בעצרת, על פירות האילן.  בראש השנה, כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון, שנאמר “היוצר יחד, ליבם; המבין, אל כל מעשיהם” (תהילים לג,טו). ובחג, נידונים על המים. ע׳׳כ לשון המשנה. ושמעינן שרק א׳ תשרי הוא גם ר׳׳ה ויום דין, אבל למרות שעצרת היא יום הדין לפירות האילן, ראש שנתם הוא בט׳׳ו בשבט. ודברי הגמרא קשים כי עצרת איננו ר׳׳ה.

וי׳׳ל דעזרא סמך על רעיונות משותפות בין הפרשיות האחרונות בספר ויקרא. בפרשת אמֹר, שני סדרים לפני בחקתי, אנו קוראים על עניין ספירת העומר עד הבאת הביכורים, וספרתם לכם ממחרת השבת וכו׳ שבע שבתות תמימות תהיינה, עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמשים יום והקרבתם מנחה חדשה, דהיינו סופרים שבעה כפול שבעה ימים עד הקרבת הביכורים. ושוב, בפרשת בהר אנו קוראים על שנת החמשים, וספרת לך שבע שבתות שנים שבע שנים שבע פעמים, עד השנה הקדושה ביותר, ושוב בפרשת בחקתי אנו קוראים על שבע סדרים של שבעה עונשים הבאים שבע על חטואתינו, ובעיקר על אי שמירת שנת השמיטה ובלשונו יתברך הלכתם עמי בקרי. הרי שבכל פרשה מצאנו עניין הכפלות של שבע שבע, ובלשון מרע׳׳ה בפרשת כי תבא הקללות באות תחת אשר לע עבדת את ה׳ אלקיך בשמחה, והכי פרושו מי שהולך עם ה׳ בקרי, כי איש האמונה העובד את ה׳ מתוך שמחה לא בא לידי התייחסות התרחשות האירועים כסתם מקרה. ואותו רצף העניינים מופיע בפרשת כי תבוא, הפותחת במצות הפרט בהבאת ביכורים, ואחרי הבאת הביכורים על המביא לשמוח בְכָל-הַטּוֹב, אֲשֶׁר נָתַן-לְךָ ה׳ אֱלֹקיךָ–וּלְבֵיתֶךָ: אַתָּה, וְהַלֵּוִי, וְהַגֵּר, אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ. והתוכחה באה על העובר מצוה זו. נמצינו למדים שהצד השוה בין הפרשיות הוא עניין הביכורים המביא לידי עבודת ה׳ בשמחה, שהיא עקר קיום תורה ומצוות, והברכות שתחולו בקיום זה, והקללות אם לא. אלא, שבסוף ספר ויקרא, עניין השבע שבע חוזר על עצמו, והנה הוא מתאים לעונת ספירת העומר המקבלת פני חג השבועות, ואילו סוף ספר דברים משמיט את עניין השבע שבע וכולל את עניין התשובה כמצוה מרכזית הסטורית (פרשת נצבים) והיא באה מיד אחרי תוכחת כי תבא, ונמצא שראוי שנקרא כי תבא ונצבים לפני ראש השנה, בו עוברים לפניו ית׳ כל היצורים כבני מרון.

ועוד פרשו הראשונים שפרשת בחקתי הן דברי הברית שנאמרו בסיני ופרשת כי תבא היתה ברעבות מואב, אז ראוי שנקרא בחקתי לקראת יום מתן תורה.

Advertisements
Leave a Comment

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s

%d bloggers like this: