Filed under עברית

כשאֹנס אינו אֹנס

בימינו יש שטוענים שדין האונס שנושא את אנוסתו לאשה ולא יוכל לשלחה כל ימיו אינו לפי ה״מוסר המתקדם״ בן ימינו, וכי יש אשה שתסכים להתחתן עם הזה שאנס אותה? ולזה פותחים פתח לצחוק על שאר דיני תורתנו הקדושה ולבטל מצוותיה. ברור שלפי ההלכה, מעשי פשע אלימים ואכזריים דרושים תגובות משפטיות חמורות ומוחצות בכל זמן ועת … Continue reading

 לא תוכל לזבוח את הפסח באחד שעריך

 לא תוכל לזבוח את הפסח באחד שעריך

בכמה מקומות בש׳׳ס הובא חידוש הפסוק לא תוכל לזבוח את הפסח באחד שעריך. ומביאים ברייתא בשם רבי שמעון, ונביא הגרסא המלאה ממס׳ זבחים: כדתניא רבי שמעון אומר מנין לזובח פסח בבמת יחיד בשעת איסור הבמות שהוא בלא תעשה? ת”ל לא תוכל לזבוח את הפסח. יכול אף בשעת היתר הבמות כן? ת”ל באחד שעריך. לא אמרתי … Continue reading

הבית היהודי כמקדש, המשך

הבית היהודי כמקדש, המשך

במסכת זבחים צ׳׳ז ע׳׳ב איתא אין עשה דוחה את לא תעשה שבמקדש, שנאמר ועצם לא תשברו בו. פירוש, מי שחייב לאכול מן הפסח, ולא נשאר לו כזית בשר ממנו חוץ מן המוח שיש בעצמות, אלא שיעבור על לאו דעצם לא תשברו, הוה אמינא יבא עשה דואכלו את הבשר וידחה לא תעשה דעצם לא תשברו. קמ׳׳ל … Continue reading

ממתי יש להתחיל סדר ליל פסח?

ממתי יש להתחיל סדר ליל פסח?

איתא באורח חיים תעב:א יהיה שלחנו ערוך מבעוד יום כדי לאכול מיד כשתחשך. ואף אם הוא בבית המדרש יקום, מפני שמצוה למהר ולאכול בשביל התינוקות שלא ישנו. אבל לא יאמר קידוש עד שתחשך. ההבנה הרווחת של הקטע הזה היא ש”כשתחשך“ היא לזמן מה לאחר השקיעה, המזוהה בדרך כלל עם צאת הכוכבים, בערך מרבע עד לשליש … Continue reading

בעניין ברכה על הליקוי

בעניין ברכה על הליקוי

ביום שני, ט׳׳ו בשבט תשע׳׳ט יהיה ליקוי לבנה על הבוקר, ויש לשאול האם יש לברך עליו? השאלה היא בהנחה שעצם ראיית התופעה המרשימה דורשת תגובה, כמאמר השמים מספרים כבוד א-ל ומעשי ידיו מגיד הרקיע. וקבעו חז׳׳ל ברכת עושה מעשה בראשית על תופעות שמימיות כאלה (ברכות ט:ב): על הזיקים ועל הזועות ועל הברקים ועל הרעמים ועל … Continue reading

השכינה במצרים: ביאור שיטת הרמב׳׳ן

השכינה במצרים: ביאור שיטת הרמב׳׳ן

כתב הרמב׳׳ן (בראשית מו:א): הנה בזכות הקורבנות נראה אליו אלהי יצחק אביו במראות הלילה במדת הדין רפה, זהו שאמר אלוהים במראות הלילה, והוא מה שאמר אנכי האל אלהי אביך, כי הוא האל בית אל אשר אמר לו בחרן אנכי האל בית אל אשר משחת שם מצבה (לעיל לא יג), והוא אלהי אביך, הוא השם והיא … Continue reading

Further Insights on Cantillation

Further Insights on Cantillation

In the three books of Emeth, there are many verses that conclude with a series of connected words, whereas in the other books, such a series would demand a number of mafsiqim preceding the end of the verse. However with regards to the beginnings of verses, the opposite is true, when we deal with unusually … Continue reading

What Belongs in Your Siddur: a Dagesh or a Comma?

What Belongs in Your Siddur: a Dagesh or a Comma?

Recently, I was privileged to be part of fun yet esoteric discussion on matters of Hebrew grammar. First some background: there is a grammatical phenomenon in Biblical Hebrew known as “nasog ahor,” literally, “stepped back.” In certain words that are accented on the last syllable but have an earlier syllable that is open, then sometimes … Continue reading

ברית מילה ועבודת הקרבנות

ברית מילה ועבודת הקרבנות

הטור ביו”ד רס׳׳ה ס׳ ט׳ כתב את מנהג בעל העיטור שאבי הבן עומד על המוהל להודיעו שהוא שלוחו, כדאמרינן לגבי קרבן אפשר שיהא קרבנו של אדם קרב והוא אינו עומד על גביו. וכן איתא בשו׳׳ע  שם, והוסיף הגר׳׳א שמקורו במ׳׳ר פר׳ אמור כז יא: א”ר יצחק משפט אדם ומשפט בהמה שוים משפט אדם (ויקרא יב, … Continue reading

השינה בסוכה מעין שֶבֶת במקדש

השינה בסוכה מעין שֶבֶת במקדש

(ההמשך מכאן) ובהחשב כל, נוכל לתת טעם למה חז׳׳ל החמירו כל כך לגבי השינה בסוכה, ואילו בשאר הלכות מחלקינן בין קבע לארעי, שאכילת ארעי מותרת חוץ לסוכה, והכל לפי העניין, ואפילו בהלכות לבישת התפלין מחלקין בין שינת קבע וארעי, אלא שבעניין שינה בסוכה דינא דמשנה שאין חילוק, ופליגי אמוראי למה מחלקינן בתפלין, והנחת חז׳׳ל בשני … Continue reading